בית פרטי היסטורי בלב העיר הלבנה

אחד הנכסים המיוחדים שיש לתל אביב להציע עומד כעת למכירה – בניין היסטורי משנת 1922 שעוצב ותוכן על ידי יוסף ברלין, מן האדריכלים הבולטים של אותה התקופה. הבניין נולד מחדש אחרי שימור מוקפד של הקומה הראשונה ושחזור מדויק של הקומה העליונה בהתאם לתוכניות המקוריות, בניצוחו של משרד האדריכלים “אמנון בר אור – טל גזית”.

הבניין המקורי נבנה במגרש בשטח של 11 דונם ברחוב ביאליק במרכז תל אביב – אזור “העיר הלבנה” המוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק”ו. העבודות המודרניות כללו הסבת המבנה ההיסטורי לווילה עירונית (Townhouse). התהליך המחמיר כלל שחזור אלמנטים היסטוריים מהותיים: חדר המדרגות ההיסטורי ושחזור ציורי קיר מקוריים, החזית המקורית תוך שמירה על האלמנטים הבנויים, שחזור פרטי הנגרות המקוריים, אלמנטים נופיים ביניהם גזיבו, בריכת נוי שהוסבה לפינת ישיבה, זוג אדניות בנויות בחצר הקדמית והגדר ההיסטורית בחזית הראשית.

השטחים במבנה:

הנכס מוצע למכירה כנכס מעטפת. מספר החדרים וגודלם הסופי ייקבע בהתאם לדרישת הרוכשים.

קומת מרתף:

כ- 228  מ”ר שטח עיקרי למגורים.

כ- 390 מ”ר שטחי שירות, הכוללים: שני חדרי ממ”ד כ- 37 מ”ר כל אחד, חניון תת קרקעי עד 7 רכבים, שתי חצרות אנגליות – כל אחת כ- 9 מ”ר.

קומת קרקע:

כ- 260  מ”ר שטח עיקרי למגורים.

כ-  26 מ”ר שטחי שירות.

שתי מרפסות מקורות – כל אחת כ- 11 מ”ר.

קומה עליונה:

כ- 254 מ”ר שטח עיקרי למגורים.

כ- 26 מ”ר שטחי לשירות.

3 מרפסות – אחת בחזית הראשית בגודל של כ- 19 מ”ר + שתי מרפסות נוספות כ- 13 מ”ר כל אחת.

במבנה קיימת מעלית המשמשת את כל הקומות

שטחי חוץ:

חצר אחורית כ- 386 מ”ר הכוללת את הגזיבו ההיסטורי המשוחזר ואת בריכת הנוי המשוחזרת המשמשת כיום כפינת ישיבה.

חצר קדמית כ- 195 מ”ר.

רקע היסטורי:

המבנה, במקור “בית חוה שפירא” נבנה בשנת 1922 ותוכנן בסגנון מאופק, המדגים הן את השימוש של האדריכל יוסף ברלין ביסודות האדריכלות הקלאסית בתכנון מבנים בתקופה זו והן מקורות השראה אירופיים שאפיינו את הבנייה בתל אביב בשנות העשרים של המאה הקודמת.

חוה שפירא הייתה סופרת, מבקרת, פובליציסטית, מחלוצות סיפורת הנשים העברית, פעלה בקרב חוגי הסופרים העבריים במזרח אירופה, עד למותה בגטו טרזיינשטט ב- 1943. שפירא עצמה מעולם לא התגוררה במבנה מרהיב זה שנבנה, ככל הנראה, לקראת עלייתה לארץ ישראל שמעולם לא יצאה לפועל והיה אמור לשמש למגורים וקידום הספרות העברית בתקופת הישוב.

סיפורו של המבנה הינו יוצא דופן הן מבחינת הדמויות המעורבות בו לאורך השנים והן מבחינת הפער שבין התכנון לביצוע. במקור, תוכנן מבנה בן 2 קומות זהות, ואילו בפועל בוצעה רק קומת הקרקע. עד עצם היום הזה לא נמצא מסמך היסטורי כלשהו המבהיר את הסיבות שהובילו לכך.

זמן קצר לאחר השלמת הבנייה המקורית, נרכש המבנה על ידי ד”ר ג’רהארד שרייבמן שהפך את המקום ל”סנטוריום תל אביב” ושימש כבית הבראה. על פי הצעתו של חיים נחמן ביאליק עצמו שהתגורר ממול, שונה שמו ל”המבראה”. ב- 1930, אחרי סגירת המקום, נמכר הנכס לאפרים ישמעילוף – נצר לקהילת אנוסי משהד באיראן שעלה ארצה מברלין, ןהיה עסקן פוליטי ואיש נדל”ן. ישמעילוף הסב את המבנה לבית מגורי משפחתו. לאחר מותו, עבר המבנה לידיו של הרב ישראל פרידמן, הידוע כאדמו”ר מהוסיאטין, ועם עלייתו לארץ מאוסטריה שימש למגוריו וכבית תפילה לחסידיו שהמשיכו להתכנס בו שנים רבות לאחר פטירתו ב- 1948. אחרי התדלדלות האוכלוסייה הדתית באזור ודעיכת פעילות בית הכנסת, הבניין “ננטש” והוזנח עד לתחילת עבודות השימור והשחזור בשנות ה- 20 של המאה הנוכחית.

כיום, עם סיום עבודות הראויות להערכה, ההיסטוריה המרתקת של מבנה ייחודי זה, הממוקם באחד האזורים המבוקשים במרכז תל אביב, מתחילה להיכתב מחדש ולך יש הזדמנות נדירה להפוך לחלק ממנה.

אנא צרו איתנו קשר לפרטים נוספים ותיאום סיור בבית מיוחד זה.